עצב הפנים (VII) · עודכן ב-8 בנובמבר 2026
עווית חצי-פנים Hemifacial spasm
התכווצויות לא רצוניות של שרירי חצי פנים, שמתחילות בדרך כלל ברפרוף של העין. ברוב המקרים כלי דם לוחץ על עצב הפנים.
המידע כאן לימודי וכללי, ואינו תחליף לרופא. האתר אינו כלי אבחון ואינו ממליץ על טיפול. מי שיש לו תסמינים כאלה צריך לפנות לרופא.
מה זה
עווית חצי-פנים (hemifacial spasm) היא התכווצויות לא רצוניות וחוזרות של השרירים בצד אחד של הפנים, שכולם מקבלים פקודות מעצב הפנים (VII). זה לא כואב, אבל זה יכול להפריע מאוד לראייה, לדיבור ולביטחון העצמי.
ההתכווצויות מתחילות בדרך כלל ברפרוף קטן של העפעף התחתון, ובמשך חודשים או שנים מתפשטות ללחי ולזווית הפה.
(הגדלה, נפתח בכרטיסייה חדשה)כמה זה שכיח
זה מצב לא שכיח. הוא מופיע בדרך כלל אחרי גיל 40, ושכיח יותר אצל נשים.
גורמים
ברוב המקרים, כלי דם (בדרך כלל עורק קטן במוחון) נוגע בעצב הפנים ממש במקום שבו הוא יוצא מגזע המוח, ולוחץ עליו. הלחץ גורם לעצב לשלוח אותות מיותרים. זה דומה למנגנון של נוירלגיה טריגמינלית, אבל בעצב תנועתי.
לעיתים רחוקות הסיבה היא גידול או מבנה אחר שלוחץ על העצב, טרשת נפוצה, או פגיעה קודמת בעצב, למשל אחרי שיתוק בל.
תסמינים
- רפרוף או סגירה לא רצונית של העין בצד אחד.
- משיכה של זווית הפה והלחי לאותו צד.
- ההתכווצויות ממשיכות גם בשינה, ומחמירות בעייפות, במתח ובדיבור.
- "סימן באבינסקי השני": כשהעין נסגרת בעווית, הגבה באותו צד דווקא עולה. זה סימן שעוזר להבדיל מבעיות אחרות.
איך מאבחנים
האבחנה נעשית לפי מה שרואים בבדיקה: עוויות בצד אחד, בשרירים של עצב הפנים.
מקובל לעשות MRI כדי לראות אם יש כלי דם שנוגע בעצב, וכדי לשלול גידול או סיבה אחרת. בדיקה חשמלית של העצב והשריר (EMG) עוזרת כשהאבחנה לא ברורה.
אבחנה מבדלת
- עווית עפעפיים (blepharospasm)
- סגירה לא רצונית של שתי העיניים יחד, ולא של צד אחד. מקורה במוח.
- סינקינזיס אחרי שיתוק בל
- יש היסטוריה של שיתוק פנים, והתנועות המשותפות מופיעות בעיקר כשמזיזים את הפנים בכוונה.
- רפרוף עפעף שפיר (מיוקימיה)
- רעד עדין רק בעפעף, שחולף בתוך ימים או שבועות, ומחמיר בעייפות ובקפאין.
- טיקים
- תנועות שאפשר לדכא לזמן קצר, ולפעמים בשני הצדדים.
טיפול
המידע כאן לימודי וכללי, ואינו תחליף לרופא. האתר אינו כלי אבחון ואינו ממליץ על טיפול.
- זריקות בוטולינום (בוטוקס) לשרירים הפעילים מדי: הטיפול הראשון המקובל. ההשפעה נמשכת כמה חודשים, ואז חוזרים על הזריקה.
- ניתוח לשחרור הלחץ של כלי הדם על העצב (microvascular decompression): הטיפול היחיד שיכול לרפא. המנתח מפריד את כלי הדם מהעצב. הניתוח מוצלח אצל רוב המנותחים, אבל יש בו סיכונים, ביניהם ירידה בשמיעה או חולשה בפנים.
- תרופות בבליעה עוזרות רק לחלק קטן מהאנשים, ובדרך כלל באופן חלקי.
מהלך וסיכויי החלמה
בלי טיפול זה מצב כרוני, שמחמיר לאט ונעלם מעצמו רק לעיתים רחוקות. עם זריקות, רוב האנשים מרגישים שיפור משמעותי. אחרי ניתוח מוצלח, העוויות נעלמות, לפעמים בהדרגה במשך חודשים.
מתי לפנות מיד
- חולשה בפנים יחד עם העוויות.
- ירידה בשמיעה, צלצול באוזן או נימול בפנים באותו צד: חשד לגידול באזור.
- עוויות בשני צדי הפנים, או תנועות לא רצוניות במקומות אחרים בגוף.
- הופעה בגיל צעיר.
עוד באתר
מקורות: Chaudhry et al., Hemifacial spasm: the past, present and future (J Neurol Sci, 2015) · Wikipedia: Hemifacial spasm · Wikipedia: Microvascular decompression