12 עצבים בעשר דקות
בדיקת העצבים הקרניאליים היא חלק מכל בדיקה נוירולוגית. מספיקים לה פנס, מזלג קול וכמה חפצים פשוטים.
מה צריך
- פנס קטן
- משהו עם ריח מוכר: קפה, סבון, וניל
- לוח אותיות לבדיקת ראייה
- מזלג קול (בדרך כלל 512 הרץ)
- צמר גפן
- מקלון (לרפלקס ההקאה)
הבדיקה, צעד אחר צעד
בדרך כלל בודקים לפי סדר המספרים, כי קל לזכור אותו. לחצו על צעד כדי לפתוח אותו.
עצב הריחריח
- בודקים כל נחיר בנפרד: סוגרים נחיר אחד, והנבדק מריח בעיניים עצומות.
- משתמשים בריח מוכר שאינו מגרה, כמו קפה, וניל או סבון.
- שואלים קודם אם מריחים משהו, ורק אחר כך אם אפשר לזהות מה זה.
לא בודקים עם אמוניה או חומץ: ריחות חריפים מגרים גם את קצות העצב התלת-ראשי באף, ואז נבדק עם עצב ריח פגוע עדיין "ירגיש" אותם.
עצב הראייהראייה, שדות ראייה ואישונים
- חדות ראייה: כל עין בנפרד, מול לוח אותיות (לוח סנלן).
- שדות ראייה: הבודק יושב מול הנבדק, כל אחד מכסה עין, והבודק מכניס אצבע מהצדדים. הנבדק אומר מתי הוא רואה אותה.
- רפלקס האישון: מאירים בפנס לכל עין ובודקים ששני האישונים מתכווצים.
- בדיקת קרקעית העין (פונדוסקופיה): מסתכלים על הדיסקה האופטית עם אופתלמוסקופ.
תפיסת הצבע האדום נפגעת מוקדם ובאופן בולט כשעצב הראייה נפגע. לכן בודקים לפעמים אם עצם אדום נראה "דהוי" בעין אחת לעומת השנייה.
העצב המניע את העיןעפעפיים, אישונים ותנועות עיניים
- מסתכלים על העפעפיים: האם עפעף אחד צנוח?
- בודקים את האישונים: גודל, סימטריה ותגובה לאור.
- "מבחן ה-H": הנבדק עוקב בעיניים אחרי אצבע שמשרטטת את האות H באוויר, בלי להזיז את הראש. שואלים אם הוא רואה כפול באיזשהו כיוון.
- בודקים התכנסות: מקרבים אצבע לאף ומוודאים ששתי העיניים פונות פנימה והאישונים מתכווצים.
במבחן ה-H כל כיוון מבודד שריר אחד. כשהעין מוסטת לצד, הישר העליון והישר התחתון אחראים להרמה ולהורדה. כשהיא מוסטת פנימה, העבודה עוברת לשני השרירים האלכסוניים.
עצב הגלגלתמבט למטה ופנימה
- מבקשים מהנבדק להסתכל פנימה (לכיוון האף) ואז למטה. זה הכיוון שבו האלכסוני העליון עובד הכי הרבה.
- שואלים אם יש ראייה כפולה, ואם התמונות מוזזות אחת מעל השנייה.
- שמים לב לתנוחת הראש: אנשים עם פגיעה בעצב הרביעי מטים לעיתים קרובות את הראש לצד הבריא, כדי לפצות.
לאלכסוני העליון יש שלוש פעולות: סיבוב העין פנימה סביב הציר שלה, הורדה (בעיקר כשהעין מוסטת לכיוון האף) והסטה קלה החוצה.
העצב התלת-ראשיתחושה בפנים ולעיסה
- תחושה: נוגעים בצמר גפן (מגע) ובקצה חד (כאב) במצח, בלחי ובסנטר, ומשווים בין הצדדים.
- רפלקס הקרנית: נוגעים קלות בקצה הקרנית בפיסת צמר גפן. בתגובה תקינה שתי העיניים ממצמצות.
- לעיסה: מבקשים לנשוך חזק וממששים את שרירי המעסה והרקה משני הצדדים.
- פתיחת פה נגד התנגדות: אם צד אחד חלש, הלסת סוטה לכיוון הצד החלש.
ברפלקס הקרנית העצב החמישי מרגיש, והעצב השביעי (עצב הפנים) סוגר את העפעפיים. לכן הרפלקס בודק שני עצבים בבת אחת.
העצב המרחיקמבט לצדדים
- מבקשים מהנבדק לעקוב אחרי אצבע לצד ימין ולצד שמאל.
- בודקים אם כל עין מגיעה עד הפינה החיצונית ואם רואים לבן בצד.
- שואלים אם יש ראייה כפולה אופקית (שתי תמונות זו ליד זו), ובאיזה כיוון היא מחמירה.
ראייה כפולה אופקית שמחמירה כשמסתכלים למרחק ולצד אחד היא הסימן האופייני לחולשה של העצב השישי באותו צד.
עצב הפניםהבעות פנים
- מבקשים להרים גבות ולקמט את המצח.
- לעצום עיניים חזק, והבודק מנסה לפתוח אותן בעדינות נגד ההתנגדות.
- לחייך, לחשוף שיניים, לנפח לחיים ולשרוק.
- משווים בין שני הצדדים, ושמים לב במיוחד לשאלה אם המצח עובד או לא.
השאלה החשובה: האם המצח בצד הפגוע זז? אם גם המצח משותק, הבעיה כנראה בעצב עצמו. אם המצח זז והחולשה רק בחלק התחתון של הפנים, הבעיה כנראה במוח.
עצב השמיעה ושיווי המשקלשמיעה ושיווי משקל
- שמיעה בסיסית: לוחשים מספרים לכל אוזן בנפרד או משפשפים אצבעות ליד האוזן.
- מבחן וובר: מצמידים מזלג קול רוטט לאמצע המצח. בשמיעה תקינה הצליל נשמע באמצע.
- מבחן רינה: מצמידים מזלג קול לעצם שמאחורי האוזן, וכשהצליל נעלם מקרבים אותו לפתח האוזן. בשמיעה תקינה הוא נשמע שוב, כי הולכה דרך האוויר טובה מהולכה דרך העצם.
- שיווי משקל: מסתכלים אם יש ריצוד עיניים (ניסטגמוס), ובודקים עמידה והליכה.
וובר ורינה יחד מבדילים בין בעיה ב"מכניקה" של האוזן (למשל שעווה או נוזל באוזן התיכונה) לבין בעיה באוזן הפנימית או בעצב.
העצב הלשוני-לועיתחושה בלוע
- רפלקס ההקאה: נוגעים בעדינות במקל בדופן האחורית של הלוע, בכל צד בנפרד.
- משווים את התחושה בין שני צדי הלוע.
- בדיקת טעם בשליש האחורי של הלשון אפשרית, אבל כמעט לא נעשית בבדיקה שגרתית.
רפלקס ההקאה בודק שני עצבים: IX מרגיש, X מבצע. אצל חלק מהאנשים הבריאים הרפלקס חלש מאוד מלכתחילה, ולכן משווים בין הצדדים.
העצב התועהחך, קול ובליעה
- מבקשים לפתוח את הפה ולומר "אההה" ומסתכלים על הענבל (uvula) ועל החך הרך: שני הצדדים צריכים לעלות באופן שווה.
- מקשיבים לקול: צרידות עלולה להעיד על פגיעה בעצב הגרוני החוזר.
- בודקים בליעה ושיעול.
- רפלקס ההקאה בודק את הצד המבצע של העצב התועה.
כשהעצב התועה בצד אחד חלש, הענבל נמשך לצד הבריא, כי רק שם השרירים עובדים.
העצב הנלווהכתפיים וסיבוב ראש
- משיכת כתפיים: הנבדק מרים את הכתפיים, והבודק דוחף אותן למטה.
- סיבוב ראש: הנבדק מסובב את הראש לצד אחד נגד יד הבודק, וממששים את השריר בצוואר.
- מסתכלים על הכתפיים מאחור: האם אחת צנוחה? האם יש דלדול שריר?
השריר מסובב הראש מסובב את הראש לצד הנגדי. השריר השמאלי מסובב את הסנטר ימינה, ולכן חולשה שלו מתגלה כשמסובבים ימינה.
העצב התת-לשונילשון
- מסתכלים על הלשון כשהיא בתוך הפה: האם יש דלדול או רטטים קטנים (פסיקולציות)?
- מבקשים להוציא לשון ישר קדימה: האם היא סוטה לצד אחד?
- מבקשים לדחוף את הלשון לתוך הלחי, והבודק לוחץ מבחוץ. משווים בין הצדדים.
- מבקשים לומר משפט עם הרבה ל', ת' ו-ד' ומקשיבים לדיבור.
כשהלשון יוצאת החוצה, כל צד שלה "דוחף" קדימה ומעט לצד הנגדי. אם צד אחד חלש, הצד הבריא דוחף לבד והלשון סוטה לכיוון הצד החלש.
רפלקסים: שני עצבים בבדיקה אחת
רפלקס הוא תגובה אוטומטית: עצב אחד מרגיש (הזרוע הקולטת, afferent), ועצב אחר מבצע (הזרוע המבצעת, efferent). כשרפלקס לא עובד, צריך לברר איזו זרוע נפגעה, ולכן בודקים גם את הצד השני.
| רפלקס | מה עושים | קולט | מבצע |
|---|---|---|---|
| רפלקס האישון לאור | מאירים לעין אחת, ושני האישונים מתכווצים | II | III (בשני הצדדים) |
| התאמה לקרוב | מסתכלים על אצבע שמתקרבת לאף: העיניים מתכנסות והאישונים מתכווצים | II | III |
| רפלקס הקרנית | נגיעה קלה בקרנית, ושתי העיניים ממצמצות | V (הענף העיני) | VII |
| רפלקס הלסת | הקשה קלה על הסנטר כשהפה פתוח מעט, והלסת נסגרת | V | V |
| רפלקס ההקאה | נגיעה בדופן האחורית של הלוע, ושרירי הלוע מתכווצים | IX | X |
| רפלקס וסטיבולו-אוקולרי | מסובבים את הראש, והעיניים זזות לכיוון ההפוך ונשארות על המטרה | VIII | III, VI (ו-IV) |
| רפלקס שריר הארכובה (stapedius) | צליל חזק, ושריר הארכובה באוזן מתכווץ | VIII | VII |
חשוב לדעת
העמוד הזה מסביר מה בודקים ולמה, כדי להבין את האנטומיה. הוא לא מדריך לאבחון עצמי. בדיקה נוירולוגית אמיתית נעשית בידי איש מקצוע, שמפרש את הממצאים יחד עם הסיפור הרפואי ובדיקות נוספות.
אם מופיעים פתאום חולשה בפנים, ראייה כפולה, קושי בדיבור או בבליעה, זה מצב חירום. פונים מיד לעזרה רפואית (בישראל: מד"א, 101).