העצב המניע את העין (III) · עודכן ב-8 בנובמבר 2026

תסמונת הורנר Horner syndrome

עפעף צונח מעט ואישון קטן בצד אחד. זה לא עצב קרניאלי, אבל זה המחקה הקלאסי של שיתוק העצב השלישי, ולפעמים סימן למשהו דחוף.

המידע כאן לימודי וכללי, ואינו תחליף לרופא. האתר אינו כלי אבחון ואינו ממליץ על טיפול. מי שיש לו תסמינים כאלה צריך לפנות לרופא.

מה זה

תסמונת הורנר (Horner syndrome) היא פגיעה בסיבים הסימפתטיים שמגיעים לעין ולפנים, בצד אחד. אלה לא סיבים של עצב קרניאלי: הם מגיעים מהמערכת הסימפתטית, המערכת של "הילחם או ברח".

היא מופיעה כאן, ליד העצב השלישי, כי היא המחקה הקלאסי של שיתוק העצב השלישי: גם בה העפעף צונח. ההבדל באישון: בהורנר הוא קטן, ובשיתוק העצב השלישי הוא גדול.

המסלול הסימפתטי לעין ארוך ובנוי משלושה נוירונים: מההיפותלמוס במוח, דרך גזע המוח ועד חוט השדרה בגובה החזה העליון, משם מעל קודקוד הריאה אל גנגליון בצוואר, ומשם לאורך עורק התרדמה עד העין. פגיעה בכל נקודה לאורך הדרך גורמת לאותה תמונה.

כמה זה שכיח

זו תסמונת לא שכיחה. היא יכולה להופיע בכל גיל, גם מלידה, והסיבות שונות לפי הגיל.

גורמים

  • בנוירון הראשון (במוח ובחוט השדרה): שבץ בגזע המוח (למשל תסמונת וולנברג), טרשת נפוצה, פגיעה בחוט השדרה.
  • בנוירון השני (בחזה ובצוואר): גידול בקודקוד הריאה (גידול פנקוסט), ניתוח או חבלה בצוואר או בבית החזה.
  • בנוירון השלישי (לאורך עורק התרדמה): קרע בדופן עורק התרדמה (דיסקציה), כאב ראש מקבצי, בעיה בסינוס המערתי.
  • מולדת, למשל אחרי לידה קשה. אז הקשתית בצד הפגוע לפעמים בהירה יותר.
  • אצל חלק מהאנשים לא נמצאת סיבה.
תרשים של מערכת העצבים האוטונומית: חוט השדרה במרכז, וקווים כחולים ואדומים אל האיברים (הגדלה, נפתח בכרטיסייה חדשה)
מערכת העצבים האוטונומית: הסימפתטית באדום והפאראסימפתטית בכחול. רוב הסיבים הכחולים אל הלב, הריאות ומערכת העיכול עוברים בעצב התועה. מגריי, 1918. "האנטומיה של גריי", מהדורה 20 (1918) · נחלת הכלל

תסמינים

  • עפעף עליון צונח קצת, מילימטר או שניים בלבד.
  • אישון קטן בצד הפגוע. ההבדל בין האישונים גדול יותר בחושך, כי האישון הפגוע לא מתרחב.
  • האישון הפגוע מתרחב לאט כשמחשיכים את החדר.
  • לפעמים: פחות הזעה בצד הפגוע של הפנים, תלוי באיפה הפגיעה.
  • שני האישונים עדיין מגיבים לאור, כי העצבים שמכווצים את האישון תקינים.

איך מאבחנים

האבחנה מתחילה בהשוואה של האישונים באור ובחושך. אם ההבדל גדל בחושך, הבעיה באישון הקטן, וזה מתאים להורנר.

  • טיפות עיניים מיוחדות (אפרקלונידין או קוקאין) עוזרות לאשר את האבחנה.
  • אחר כך מחפשים את הסיבה לאורך כל המסלול: MRI של המוח, הדמיה של עורקי הצוואר, ולפעמים הדמיה של בית החזה.

אבחנה מבדלת

שיתוק העצב השלישי
העפעף צונח הרבה, האישון גדול, והעין פונה למטה והחוצה.
הבדל טבעי בין האישונים
אצל הרבה אנשים בריאים יש הבדל קטן, שנשאר זהה באור ובחושך, ובלי עפעף צונח.
טיפות עיניים או חומרים
חומרים שמכווצים את האישון, למשל טיפות לגלאוקומה, בלי עפעף צונח.
מיאסתניה גרביס
עפעף צונח שמשתנה במשך היום, והאישונים תקינים.

טיפול

המידע כאן לימודי וכללי, ואינו תחליף לרופא. האתר אינו כלי אבחון ואינו ממליץ על טיפול.

אין טיפול לתסמונת עצמה. הטיפול הוא בסיבה: למשל טיפול דחוף בקרע של עורק התרדמה, או טיפול בגידול. כשהעפעף מפריע לאחר זמן, אפשר לשקול ניתוח קטן בעפעף.

מהלך וסיכויי החלמה

המהלך תלוי בסיבה. לפעמים הסימנים חולפים כשהסיבה מטופלת, ולפעמים הם נשארים, בלי שזה מפריע לראייה.

מתי לפנות מיד

  • הורנר שהופיע פתאום, יחד עם כאב בצוואר, בפנים או כאב ראש: חשד לקרע בעורק התרדמה. מצב חירום, בגלל סכנה לשבץ.
  • חולשה, נימול, קושי בדיבור או סחרחורת: חשד לשבץ.
  • שיעול, ירידה במשקל או כאב בכתף וביד: חשד לגידול בקודקוד הריאה.
  • הורנר אחרי חבלה בצוואר.
  • תינוק או ילד עם הורנר שלא היה קודם.

מקורות: Kanagalingam & Miller, Horner syndrome: clinical perspectives (Eye and Brain, 2015) · Wikipedia: Horner's syndrome · Wikipedia: Carotid artery dissection

→ לכל הפגיעות