הפה והצוואר
בקשו מהאדם לומר "אההה", להוציא לשון, להרים כתפיים או לסובב את הראש. אחר כך בחרו פגיעה באחד מארבעת העצבים האחרונים, ובדקו מה משתנה ולאיזה צד.
מה הסימולטור מראה
ארבעת העצבים האחרונים יוצאים מהחלק התחתון של גזע המוח ומשרתים את הלוע, הגרון, הלשון והצוואר. בבדיקה הם נבדקים יחד, כי שלושה מהם (IX, X ו-XI) יוצאים מהגולגולת באותו פתח, החור הצווארי.
העצב התועה (X) מרים את החך הרך. כשאומרים "אההה", שני הצדדים עולים יחד והענבל נשאר באמצע. כשהעצב פגוע בצד אחד, רק הצד הבריא עולה, והענבל נמשך אליו.
העצב התת-לשוני (XII) מפעיל את שרירי הלשון. כשמוציאים לשון, כל צד דוחף אותה קדימה ומעט לצד הנגדי. אם צד אחד חלש, הלשון סוטה דווקא אל הצד החלש, ועם הזמן חצי הלשון הזה מתנוון.
העצב הנלווה (XI) מפעיל את השריר הטרפזי, שמרים את הכתף, ואת שריר ה-SCM (sternocleidomastoid), שמסובב את הראש לצד הנגדי. לכן פגיעה בצד ימין מחלישה את הכתף הימנית, אבל את הסיבוב שמאלה.
ברפלקס ההקאה משתתפים שני עצבים: העצב הלשוני-לועי (IX) מרגיש את המגע בלוע, והעצב התועה מכווץ את השרירים.
הכלל שכדאי לזכור
- הענבל נמשך לצד הבריא (פגיעה ב-X).
- הלשון סוטה לצד הפגוע (פגיעה ב-XII).
- הכתף חלשה בצד הפגוע, אבל סיבוב הראש חלש לצד הנגדי (פגיעה ב-XI).
- ברפלקס ההקאה: אם הנגיעה בצד אחד לא מעוררת כלום, אבל בצד השני יש רפלקס מלא, הבעיה בתחושה (IX) בצד הראשון.
האדם מצויר כשהוא עומד מולכם. הצד הימני שלו מופיע משמאלכם. זה סימולטור לימודי ומפושט, לא כלי אבחון.